קערעסטיר

במשך תקופה ארוכה חיפשתי דירה לקניה. ב"ה המשפחה גדלה, וביתינו הישן והטוב – צר מהכיל. השגנו את התנאים הטובים בבנק,

כבעל מקצוע שעוסק בתחום המחשבים והתוכנה, יוצא לי לא פעם ולא פעמיים להיתקל באכזריות הטמונה בשבבים האלה, שבוחרים לפעמים להיתקע

שום דבר לא הכין אותנו לתופעה המוזרה שפקדה את ביתינו המתוקה – רותי, בת השבע וחצי, ילדה חיננית במיוחד. ביום

איש לא יכול לתאר מה זאת אומרת חרדה, מלבד הורה חרד לשלום בניו ובני משפחתו. וכאשר מדובר במוישי שלנו, הילד

המקרה שלי מתחיל במודעה זעירה בשבועון שכונתי נידח, "דרושה מורה עם ניסיון לכיתה בינונית…." אני, שכבר שנים רודפת אחרי משרה

בני משפחת רביבו היקרים, הם שכנים קרובים, אותם אני מכיר זה רבות בשנים. מדובר במשפחה ברוכת ילדים שמהם הם רווים

את העסק שאני מנהל אפשר לנהל רק אם אתה טוב בשיווק. משום שהמוצרים שאני משווק וכל הציוד שאותו אני מוכר

אפי הוא בחור טוב, באמת משתדל להיות בסדר בישיבה. אך הרחוב הקורץ לא פסח מעליו ולבסוף, אחרי פיתויים של חברים

כל המזוודות מסודרות על יד דלת היציאה, כל הילדים לבושים במיטב מחלצות השבת, הארנק בתוך התיק, הפלאפון מוטען. זהו כולם

צרה רודפת צרה, בעיה מעוררת בעיה. כך נראה מסלול חייו של מיקי בחודש האחרון. בכל מה שהוא נוגע – נהרס,