קמיע

ירון המצליחן, כך קראו לו מזה תקופה ארוכה. 'מצליחן', 'ווינר', או כל תואר נרדף להצלחה, התיישב טוב

מסיבת יום ההולדת ה-22 של נועה, היתה מהמסיבות העצובות בחייה. ובחיי כל המשפחה. במקום לשמוח, כולם היו

על הביצועים של אברמי, לא תשמעו מילה רעה. לכאורה, אברמי הוא עובד ראוי בכל מסגרת עבודה. לא

ערב חג הפסח תש"פ, תחת צל הקורונה, יירשם בהיסטוריה כאחד החגים הבלתי שגרתיים שהיו בדורות האחרונים. במיוחד

שעתיים לפני כניסת שבת, המקרר הוותיק החל משמיע קולות חשודים. מיהרתי אליו בחשש מה, מתפלל בלבי, שלא

היינו שלושה דורות שהתחברנו יחד באותה נסיעה, דחוקה, עצובה ומוזרה. אבא שלי, ניצול שואה בשנות השמונים, אני

אף אחד לא יודע איך נראה הבית שלהם מבפנים, בשעות הארוכות-הארוכות האלה, של השממה. ברוב שעות היום,

קמיע אחד שמקבל אב שבור שכלתה נפשו מול שלשלת בנותיו המתבגרות גורר בעקבותיו שלוש שמחות בפרק זמן